עודד רז
מורה למדיטציה
אני המייסד של מיינד מואר והמפתח של הדרך המשחקית להארה. אני מדריך ומפתח תוכניות לימוד לקבוצות וליחידים מאז 1997.
נולדתי בישראל בשנת 1979, אני גר ברמת-גן, שפת האם שלי היא עברית, ואני שמח לחלוק איתך את סיפור המסע הרוחני שלי.
* הניסוח פונה לנשים ולגברים כאחד
ניתן לבחור כתוביות בעברית דרך הנגן
הכר את המדריך
לפני שבוחרים לצאת למסע ארוך ומאתגר, כדאי להכיר את האדם שילווה אותנו לאורך המסלול. אם תרצה לצאת איתי לדרך כמדריך שלך להארה - אני שמח לשתף איתך את הסיפור שלי.
אספר לך על הסבל שחוויתי למרות שמבחוץ נראתי כמו אדם מצליח, כיצד חיפשתי אחר תשובות, נכנסתי לעולם המדיטציה, התעוררתי (ממש כמו שאתה יכול), הקמתי את קבוצת המדיטציה הזו, ״מיינד מואר״, ומה שעשיתי בהמשך.
התפתחות אישית והמרדף אחר ״הצלחה״
כשהייתי בן 24, צעיר וקל להשפעה, נחשפתי לראשונה לעולם ההתפתחות האישית במתכונתה המערבית (שקשורה לתרבות הקואוצ'ינג האמריקנית), והרעיונות שבו הלהיבו אותי מאוד: ״תהיה מצליחן!״, ״צא מאזור הנוחות!״, ״לך אחרי החלומות שלך!״, ״הצב יעדים שאפתניים!״, ״עשה יותר!״, ״השג יותר!״, ״תהיה יותר!״.
בהשראת הגישה הזו עזבתי את העבודה שלי כשכיר ופתחתי עסק משלי, שהוקדש למה שהכי רציתי לעשות באותה התקופה: ללמד כיצד להפיק מוזיקה אלקטרונית, שהייתה אהבה גדולה שלי עוד בחטיבת הביניים. הקמתי את אולפן החלומות שלי, פגשתי מוזיקאים מוכשרים, צברתי מוניטין, עשיתי המון כסף, היו לי את הצעצועים הכי טובים, ואפילו השגתי את ה״קוביות בבטן״ שתמיד רציתי.
לפי סטנדרטים מערביים, נראה שעמדתי בכל הקריטריונים הנדרשים כדי להיחשב ״סיפור הצלחה אמיתי״!
יחד עם זאת...
טרגדיות מכות
לאורך אותן השנים, בזמן שהמשכתי לדחוף קדימה במטרה להיות גדול יותר וטוב יותר בכל מובן אפשרי, תפיסת העולם שלי החלה להיסדק בתגובה לסדרה של אירועים טראגיים: בשנת 2007 אבא שלי נפטר מסרטן, לאחר מכן חטפתי וירוס נבזי שפגם בראייה שלי, והשבריריות של החיים הפכה לברורה אפילו יותר כששלושה תלמידים שלי הלכו לעולמם בגיל צעיר מאוד: אחד נפטר ממחלה סופנית, השני נהרג בתאונת דרכים, והצעיר מכולם נלקח בפעולת איבה.
שאלות שניפצו את תפיסת העולם שלי
החוויות הטראומטיות הללו גרמו לי לחשוב מחדש על הערך שיש בדרך בה חייתי את חיי. אוקיי, אז אני רץ כמו אוגר קטן ביעילות הולכת וגוברת על גלגל התרגול שלי, אבל... לאן כל זה הולך? איזו משמעות יש לזה, אם אפילו בנסיבות הטובות ביותר כולם (כולל אותי) מתקדמים באופן בלתי-נמנע לעבר זיקנה, חולי ומוות? ומה זה הקיום המוזר הזה, בכלל? איזה משחק אנחנו משחקים כאן? מי אני, ואיך הגעתי לכאן, למען השם? התעניתי בשאלות הללו לאורך תקופה דיכאונית ומאתגרת, במשבר קיומי שנמשך למעלה משנתיים.
החיפוש אחר תשובות עד לכדי ייאוש
מתוך הכאב הגדול, ניסיתי כל דבר שנשא הבטחה כלשהי להקלה: אולי התשובות נמצאות בפסיכולוגיה? אולי בפילוסופיה? אולי במדע? אולי אני צריך ליצור אמנות או לטייל בעולם? ליהנות מהנאות החושים, לפגוש אנשים חדשים, או לעבוד על כישורי המנהיגות שלי?
כל אחד מהכיוונים הללו העניק לי מתנות רבות-ערך ותובנות רבות-משמעות, עליהן אני אסיר תודה באמת ובתמים. ויחד עם זאת, אחרי כל חוויית-שיא, כשחזרתי למיטה וכיביתי את האור, מצאתי את עצמי פעם אחר פעם מתמודד עם אותה תחושה קשה: ״הכל חסר טעם, אין תקווה, ואני לגמרי בודד״.
הגילוי של בודהיזם ומדיטציה
פני הדברים החלו להשתנות לטובה בשלהי 2015, כששמעתי לראשונה על בודהיזם ומדיטציה. למדתי שהבודהה היה מורה בשר-ודם (לא אל), שהתמודד עם אותן השאלות בדיוק לפני 2,500 שנים, וככל הנראה מצא פתרון אמיתי ומוחלט לסבל האנושי.
בזכות ההבטחה הזו התחלתי למדוט שעה בכל יום, למדתי כמה שרק יכולתי אודות החוכמה הבודהיסטית, ויצאתי לריטריטים ארוכים בכל מספר חודשים.
כחלק מהחיפוש חקרתי מגוון מסורות וגישות: ראשון מני רבים, קורס ויפאסנה בן עשרה ימים של גואנקה. לאחר מכן, זן קוריאני, קצת תראוואדה (בודהיזם מוקדם), קצת מהאיאנה (בודהיזם מאוחר), קראתי ספרים רבים והאזנתי לאינספור שעות של שיחות דהארמה מוקלטות.
גילוי הספר The Mind Illuminated
בקיץ 2017 התמזל מזלי לגלות את הספר The Mind Illuminated מאת צ׳ולדאסה (ד”ר ג’ון ייטס), שעתיד היה להפוך למורה שלי, בתוך זמן קצר.
הספר מפורט באופן בלתי רגיל ומלא בידע מעשי, ששינה מהותית את אופן ואיכות התרגול שלי. הוא מבוסס על מודל בן 1,500 שנים בשם ״דרך הפיל״, שמחלק את תהליך אימון המיינד לעשרה שלבים ברורים: החל מביסוס התרגול המדיטטיבי ועד ההתעוררות וקץ הסבל.
סוף סוף, הרגשתי שאני מנווט בנוף המדיטטיבי עם מפה ברורה ו-GPS.
פריצות דרך מדיטטיביות
מרגע שהתחלתי לעבוד עם The Mind Illuminated, ההתקדמות הייתה מהירה ומואצת: בתוך פחות מחודשיים של תרגול שקדני הצלחתי לראשונה לשמר את תשומת הלב שלי על תחושות הנשימה לאורך שעה שלמה, מבלי להיתפס להסחות דעת או לשקוע בנדידת-מחשבות אפילו פעם אחת - הישג שבתחילה נדמה לי כבלתי-אפשרי לחלוטין.
המפגש האישי עם צ׳ולדאסה
באותה התקופה גרתי ועבדתי בקליפורניה, כחצי שעה דרומית לסאן-פרנסיסקו, כך שהייתה לי הזדמנות פז לטוס לאריזונה ולפגוש אישית את צ׳ולדאסה. התארחתי בביתו לריטריט-אישי בן 13 יום ומדטתי תחת הדרכתו הישירה.
במהלך הריטריט עברתי תהליך עוצמתי שנקרא ״טיהור הנפש״, בו המיינד העלה את הפחדים העמוקים ביותר שלי, טראומות עבר, חרדות ונקודות של חוסר-בטחון, בזמן שמדטתי ואפילו בזמן שלא. למרבה המזל, צ׳ולדאסה היה שם לאשר לי שזה צפוי ונורמלי לחלוטין, ונתן לי בדיוק את התמיכה שלה נזקקתי, בסבלנות, חמלה וחוכמה רבה.
נירוואנה וטעמה של שלוות אמת (שלב 8)
פעלתי בדיוק על פי ההנחיות, וביום העשירי של הריטריט התרגול הבשיל לשלב השמיני של דרך הפיל. הוא מתאפיין באיזון-נפשי מושלם, שלווה עמוקה, שימחה עזה, מודעות בהירה ותשומת-לב יציבה מאוד שמשתמרת ללא כל מאמץ. זהו השלב הראשון של נירוואנה - חוויה ישירה של שלוות אמת.
בתוך אותו מצב ניבאני, אני זוכר שנדהמתי: שום דבר פיזי לא השתנה ביקום - לא הבריאות שלי, לא חשבון הבנק שלי, לא הנסיבות שלי, ובוודאי שלא עובדות-החיים שגרמו לי להיות אחוז-חרדה במשך שנים רבות כל כך. ועם זאת - הנה אני שם, בשלווה מושלמת, מלא אושר ומסופק לחלוטין: לא רוצה דבר, לא צריך דבר, לא דוחה דבר. בעבורי, זו הייתה הוכחה חד-משמעית שהבודהה אכן ידע על מה הוא מדבר. לפני הריטריט חשבתי שנירוואנה קיימת רק באגדות, אפשרית עבור יחידי-סגולה אך לא עבורי. אחרי שחוויתי אותה ישירות, לא נותר בי צל של ספק שהיא אמיתית וברת-השגה לכל אדם.
באותו הרגע החלטתי לעשות כל שיידרש כדי להשלים את הדרך, והתרגול המדיטטיבי הפך להיבט המרכזי והחשוב ביותר בחיי.
מאמץ שיא להגיע לשלב 9 ולהשלים אותו
מתוך ביטחון עמוק ביכולת שלי להמשיך ולהתקדם באופן עצמאי, הודיתי לצ׳ולדאסה, נפרדתי ממנו, וחזרתי הביתה מלא באופטימיות ובמוטיבציה. השנה שלאחר מכן היוותה את שיא התרגול היומי שלי: שלוש שעות מדיטציה בכל יום - תשעים דקות בבוקר ותשעים דקות בערב. המאמצים הללו נשאו פרי, ובתחילת 2018 התרחשה ההבשלה הראשונה של התרגול לשלב תשע של דרך הפיל, שחזר והופיע בכל ריטריט ארוך בו השתתפתי מאז, ומדי פעם בתרגול היומי.
ההתעוררות וקץ הסבל
ואז - בשלישי לאוקטובר 2018, בתזמון קולנועי, בערב האחרון של ריטריט בן שמונה ימים, שנה בדיוק מאז שפגשתי את צ׳ולדאסה, התרגול הבשיל לשלב 10.
מאז אותו יום, יש חוויה מתמשכת של שחרור מסבל שאיננו בר-חלוף. למעלה משמונה שנים חלפו מאז, והוא עדיין יציב כסלע, עומד בכל מה שהיקום שלח לעברי: רווח והפסד, כאב ועונג, מחמאות והאשמות, תשבוחות והשמצות, תהילה ואנונימיות - זה עובד כמובטח.
הכרת-תודה עצומה
כאשר חוויית ההתעוררות התרחשה באותה העת, שלושה דברים הפכו לברורים כשמש:
ראשית - הביטוי הטהור והכנה ביותר של הכרת-תודה, כשהיא קורנת מבפנים ונשפכת החוצה אל העולם - אל הבודהה, וצ׳ולדאסה, ואסנגה (היוצר של ״דרך הפיל״), והסנגהה שלי (חברי למדיטציה), והמורים שלי - תודה אלוהים, תודה ליקום - על המעבר מגהינום חשוך אל הברכה והשלווה של האור הגדול הזה! איזו זכות לחוות אותו ישירות!
לראות מבעד לאשליית ה״אני״
שנית, היה ברור שלא מדובר ב״הישג אישי״. ה״אני״ התגלה כאשלייה ותו לא. ההתעוררות לא התרחשה מכיוון שהייתי חכם יותר, קדוש יותר, אינטליגנט יותר או מיוחד יותר מאף אחד אחר. זו התוצאה הבלתי-נמנעת של התהליך המדיטטיבי עצמו כשהוא מגיע לבשלות, כמו פרח שפורח או עץ שמניב פרי. אין למי למחוא כפיים, וגם אין בהן צורך.
לראות מבעד לאשליית ה״אחר״
לבסוף, התחוור שאם אין ״אני״, הרי שמבחינה לוגית גם אין ״אחר״. כדי להבהיר את הנקודה הלא-אינטואיטיבית הזו, אספר לך על ריטריט הויפאסנה הראשון שלי, שהתקיים באפריל 2016:
הריטריט התקיים במרכז מדיטציה של גואנקה, ובשיחת-הערב השנייה שלו גואנקה ציין שלאחר שמישהו מגיע להארה, כל מה שהוא עושה זה ללמד את הדהארמה. כששמעתי את זה לראשונה, אני זוכר שחשבתי (ממעמקי הדיכאון שבו הייתי שרוי): ״על מה הוא מדבר, למען השם? אם אי פעם אחלץ מהסבל הזה, אני אשב בחוף הים ואשתה קוקטיילים!״
אבל כשההתעוררות אכן התרחשה והסבל פסק סוף-סוף, נהיה לגמרי ברור שזה לא מספיק שהרשת הנוירונית בתוך הגולגולת הספציפית ״שלי״ הפכה מאוחדת ומשוחררת. בכל מקום בעולם שבו מתקיים סבל, זה ״אני״ שם, שעדיין מייחל להצלה! זו בדיוק אותה התופעה!
ולכן, הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות עם הזמן שלי הוא אכן להנחות את הדרך החוצה מהסבל לכל אלו שמבקשים למצוא אותה; כל המופעים ״שלי״ שמייחלים להקלה.
האישור של צ׳ולדאסה להתעוררות
מספר שבועות לאחר מכן יצרתי קשר עם צ׳ולדאסה וביקשתי ממנו לוודא שזו באמת הייתה חוויית התעוררות, ולא אשלייה נוספת או טריק של המיינד. תיארתי את הדרך שעברתי ואת החוויה עצמה בפרטי-פרטים, וצ׳ולדאסה אישר שההתעוררות אכן הייתה אמיתית.
ההזמנה לקורס הכשרת המורים
לאחר שבירך אותי, שאל מה אני מתכנן לעשות הלאה, ועל כן הבעתי בפניו את הרצון שלי להפוך למורה ולחלוק באופן אקטיבי את הדרך לשחרור עם אחרים. צ׳ולדאסה תמך בהחלטה שלי, אמר שזה גם מה שהוא היה רוצה שאעשה, והזמין אותי להצטרף לקורס הכשרת המורים שלו.
הקמת קבוצת המדיטציה הבינלאומית: מיינד מואר
קורס המורים החל בראשית 2019, ובמהלכו הקמתי את קבוצת המדיטציה ״מיינד מואר״ (שנקראה במקור ״המיינד מואר״; The Mind Illuminated בעברית), ובה לימדתי את השיטה של צ׳ולדאסה לתלמידים ישראלים. בשלהי 2020 הקבוצה הפכה לבינלאומית, והתחלתי להעניק הדרכה מקוונת באנגלית למודטים ממדינות שונות ברחבי העולם.
הוראת The Mind Illuminated
בתחילת הדרך, לימדתי את הספר The Mind Illuminated במדויק. לאחר מכן, בהדרגה ובשקיפות מלאה מול התלמידים שלי, התחלתי להרחיב את הנחיות היסוד שלו ולהתאים אותן, והוספתי מבניות, בהירות ותובנות אישיות משלי לתהליך האימון.
פיתוח הדרך המשחקית להארה
בשנת 2022 הגישה שלי לספר The Mind Illuminated הבשילה דיה כדי שאוכל לשתף אותה עם העולם כשיטה חדשה, ובשנת 2023 היא זכתה לתפוצה בשם ״הדרך המשחקית להארה״. זוהי שיטה חיה, בצמיחה תמידית, שאני ממשיך לפתח ולשפר עד עצם היום הזה.
תוכל לקבל עותק ללא תשלום מגרסתה העדכנית ביותר כאן.
החזון שמוביל אותי
פרויקט ״הדרך המשחקית״ ו״מיינד מואר״ הם אמצעים להגשמת החזון שלי: שחרור מלא לכל מי שמבקש להפסיק לסבול, באמצעות דרך ברורה ופשוטה שמובילה בהכרח להתעוררות, ונגישה בחופשיות לכל אדם בעולם.
אם השאיפה הזו מדברת אליך, צור איתי קשר.
תודה על ההקשבה. 🌷
הצטרף לפעילויות שלנו
אשמח להכיר
אני סקרן לשמוע את הסיפור שלך, להכיר אותך, ולהבין למה אתה שואף.
אתה מוזמן לפגישת היכרות אישית בזום ללא תשלום, במועד שיהיה לך נוח. ההזמנה פתוחה לנשים ולגברים כאחד.
בחר את הזמן שנוח לך למפגש ההיכרות הראשון שלנו:
- עכשיו נצחי שמח -
עודד
